זוכרים כשחשבנו שסדרות ריאליטי יעברו מחיינו ממש מהר, אחרי כמה עונות של האח הגדול והישרדות? ובכן, הפתעה. הן כאן כדי להישאר ונראה שעוד ועוד סקרנים מצטרפים לחגיגה, ועוקבים באדיקות אחרי עונות חדשות שמשוחררות לטלוויזיה בכל כמה חודשים. למה סדרות ריאליטי מרתקות אותנו? מה גורם לנו להידבק למסך ולא לעזוב עד שנגמרת העונה, ועוד להישאר עם טעם של עוד? מיד ננסה להבין מאיפה זה מגיע, ומה זה אומר על כולנו?
3 סיבות שהופכות סדרות ריאליטי לממכרות
- אנשים פשוטים באמצע הדרך – סדרות ריאליטי הן כיפיות, קלילות, הן שעה שבה אנחנו מכבים את המוח ממחשבות טורדניות ומסתכלים על אנשים כמונו, באסקפיזם טהור שנערך תחת ידיהם המקצועיות של עורכי התכניות. כאן הדמויות הן ממש לא נוצצות ומוקפדות כמו בסדרות והסרטים מהוליווד, למעשה, מדובר בסך הכל באנשים רגילים כמונו. מסיבה זו קל הרבה יותר להתחבר אליהם ולהזדהות איתם, ועם התהליך שהם עוברים.
- חטא המציצנות – בכל אדם קיים יצר של סקרנות ומציצנות שכמעט ולא יוצא לנו לספק. תכניות הריאליטי מאפשרות לנו לספק את היצר הזה מבלי לגרום נזק, ובידיעה מלאה של כל הצדדים. אנחנו הופכים לזבובים על הקיר בזמן שסיטואציות יום יומיות מתלהטות והופכות לקיצוניות מאוד, בשל התנאים הלא טבעיים שהסדרות הללו יוצרות; בית ענק ללא טלוויזיה ומכשירי תקשורת אחרים, אי בודד, דירה קטנה ועוד.
- שופטים מהצד – זוהי הזדמנות פז לקבל נקודת מבט על תהליכים בין אישיים, שקורים בין אנשים רגילים לגמרי כמונו. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מה היינו עושים במקום כל אחד מהצדדים, לבחור צד ולהזדהות עם אחד מהם או יותר. מחקרים מראים שצופי סדרות ריאליטי נוטים לא רק להביט ולשפוט, אלא גם לראות את עצמם בסיטואציות דומות ולהשליך את המסקנות שלהם על סיטואציות שהם חווים בחיים שלהם – כלומר לצפות בסיטואציה שמתלקחת, להבחין בתוצאות שלה ולהחליט לפעול בהתאם לכך בחיים האמיתיים, אם אי פעם יחווה האדם סיטואציה דומה.
איך אני לעומתם?
סדרות ריאליטי גורמות לצופים למקם את עצמם במקום שבו הם משקיפים מהצד על מערכות יחסים וחייהם של אנשים אחרים, שלפעמים אנחנו נוטים לשכוח שאינן משקפות מציאות אלא רק גרסה ערוכה מאוד שלה. עובדה זו גורמת לנו באופן טבעי ולא רצוני, להשוות ביננו ובינם, ולהרגיש שאיכשהו הדשא שלהם ירוק יותר משלנו, גם אם הם חווים הרבה מאוד דרמות על בסיס יום יומי. בדרך זו אנחנו זוכים באפשרות לשפוט אחרים, להרגיש לעתים עילאיות עליהם וזה לכשלעצמו, ממלא איזשהו צורך שבעיניי החברה נחשב לטאבו כשעושים בו שימוש בפרהסיה.
בסופו של דבר, סדרות הריאליטי הן דרך מצוינת ובריאה לספק לבני האדם את הצורך למלא חורים ולענות על צרכים שבראייה רגילה ויום יומית נתפסים כלא בריאים, רעילים ומדכאים מאוד. המשתתפים בתכניות הללו מודעים לעובדה שהמדינה כולה (ולפעמים גם העולם) עומדים לעקוב אחר כל תנועה שלהם, ולא פעם נראה שחלקם אף חוזרים לקחת חלק בתכניות ריאליטי אחרות. אולי, בעצם, מדובר בהתמכרות שממנה כל הצדדים מרוויחים?
