נכון לשנת 2018, העומדת להגיע לסיומה, יש רק כמה עשרות פקחי בנייה האמורים לפקח על אלפי אתרים. לנוכח המחסור הקשה במפקחים בענף הבנייה, המדינה צריכה להשקיע בהכשרת פקחים חדשים באופן מיידי; זאת במקביל לנקיטת צעדים מניעתיים ואחרים, כגון סגירת אתרי בנייה ל-30 יום לאחר כל תאונה קטלנית.

לנוכח העובדה שלא יותר מ-30 פקחי בנייה בלבד אחראים על 13,000 אתרי בנייה בישראל – אין להתפלא כי בשנת 2018 חלה עלייה של 30% בתאונות קטלניות שהסתיימו במוות באתרי בנייה, לעומת השנה שעברה (מתוכם 38 עובדי בניין ועוד 3 עוברי אורח; בנוסף נפצעו מעל 160 פועלים באורח קשה ובינוני).

בנובמבר 2018 נחתם הסכם עם משרד העבודה המוסיף עשרות תקנים חדשים בתחום הפיקוח על הבנייה, אך כמובן שיש לאייש את התקנים הללו באנשי מקצוע. מכיוון שלימודי הנדסת בניין לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים, יש לתת את הדעת על כך שגם בוגרי מסלול הנדסאי בניין בהחלט יכולים לשמש אף הם כפקחי בנייה. לימודי הנדסאי בניין / הנדסה אזרחית נמשכים שנתיים בלבד – מחצית הזמן הדרוש להשלמת תואר ראשון בתחום – ולפיכך ניתן להתחיל למלא תקנים חדשים בתחום באופן כמעט מיידי.

תאונות בניין נגרמות בדרך כלל בשל רשלנות – חוסר ברתמות בטיחות המעגנות את הפועלים למבנה; אי פריסת רשתות הגנה מתחת לפיגומים ועוד. למרות שיש חובת חבישת קסדה, כדאי להיות ערים לעובדה ששום קסדה לא תעזור לפועל בניין שנופל מגובה של 3 קומות. רתמת בטיחות ורשת הגנה – דווקא כן.

החודש נודע כי בקרוב תוקם יחידת משטרה מיוחדת שתפקידה יהיה לחקור את תאונות הבניין בישראל. אומנם זהו אינו צעד מניעתי (אלא יותר הרתעתי), אך אין ספק כי יש להביא לבית משפט את כל מקרי המוות והפציעה שהתרחשו עד היום. משפחות שאיבדו את יקיריהן ופצועים שלא יכולים לחזור ולתפקד, ראויים לכל הפחות לצדק ולקבלת פיצויים.

בהסכם קיבוצי קודם שנחתם עם ההסתדרות, נקבע כי גם עובדי הבניין ישלמו קנסות מכיסם – לא רק הקבלנים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תקפה את ההחלטה בישיבה של ועדת ביקורת המדינה ("הסכם מצמרר"), וטענה כי עובדי הבניין משלמים בחייהם ובדמם, ואין שום סיבה להשית עליהם ועל משפחותיהם קנסות בנוסף לאובדן חיים או נכות שנגזרו עליהם.

במבצע כלל ארצי שנמשך יומיים במהלך נובמבר, סגר משרד העבודה כ-40 אתרי בנייה בשל רשלנות וליקויי בטיחות למיניהם. ליקויי הבטיחות מונים, בין היתר, מצבים כגון ביצוע עבודות ללא מנהל עבודה במינוי חוקי; שימוש בעגורן שלא עבר בדיקה תקופתית; משטחי עבודה ופיגומים חסרי יציבות וללא גידור; עבודה קרובה לקווי חשמל; חפירות ללא אמצעים למניעת התמוטטות וכן הלאה.

טוב תעשה מדינת ישראל אם תשכיל להשתמש באוכלוסיית הסטודנטים שעומדים לסיים את לימודיהם, ולהציע להם הטבות ומשכורות שימשכו אותם לתחום פיקוח הבנייה. כבר כיום נוספו למשכורתו של פקח בנייה כ-3,500 שקלים בממוצע, לצד הטבות נוספות כגון כלי רכב צמוד.

תמונה: pixabay